תוכנית חירום משפחתית

תכנית חירום משפחתית

סכנות ומצבי חירום עלולים לפקוד אותנו ללא התראה מוקדמת. תגובתם של בני אדם למצבים אלה היא אוטומטית ומושפעת במידה רבה מחשיבה, ידע וניסיון קודמים. אין טעם להתחיל ולחפש תשובות חדשות לסכנה מוחשית בעת התרחשותה. ידוע שאנשים שהתכוננו וידעו כיצד להתמודד עם מצבי חירום הצליחו לפעול בצורה נכונה והצילו את עצמם, את בני משפחתם ואת מי שהיה בקרבתם.

 

מצבי חירום המוניים

במצבי חירום המוניים, לאחר התרחשותם, יתקשו כוחות ההצלה להגיע במהירות לכל מקום שנפגע ולטפל בכל אדם שזקוק לעזרה ואנשים ייאלצו להתמודד בכוחות עצמם ולטפל בבעיותיהם, לעתים לאורך זמן רב.

 

מצבי חירום שכיחים

מצבי חירום המוניים מאיימים על ציבור רחב שעלול להיפגע מהם ומטבע הדברים הם נדירים יותר, אך ישנם מצבי חירום שכיחים יותר, מצומצמים יותר בהיקפם, אם כי חמורים לעתים, בתוצאותיהם בגוף ובנפש: תאונות דרכים, קצר חשמלי שגרם לשריפה, אירוע מצומצם של חומרים מסוכנים, תאונות עבודה ועוד.

גם במצבי חירום מצומצמים בהיקפם, בתוקף נסיבותיו של האירוע, יכולים המעורבים בו למצוא עצמם בודדים במצוקתם ונאלצים להתמודד ולטפל בבעיותיהם בכוחות עצמם, לפחות לזמן קצר. גם במצבים שכאלה יש חשיבות ליכולתו של הפרט להציל את עצמו ואת סביבתו, ובעיקר לבצע אותן פעולות שיש לבצען בדחיפות. אי- ביצוען לאלתר של אותן פעולות יכול לגרום לנזקים בלתי הפיכים בהתאם לנסיבות המקרה.

 

תכנון והתכוננות מראש

ברור אפוא שהזמן ללימוד, להכשרה ולהתכוננות הוא דווקא, בעת רגיעה. ההנחה שבשעת צרה אנשים יוכלו למלא הנחיות שלא התכוננו אליהן מוטעית עד מאוד ומכאן הצורך ליצור תהליך ממוסד ומתמיד של תכנון והתכוננות מראש.

הנחות יסוד לקראת בניית תכנית חירום משפחתית

1. מצבי חירום עלולים לפקוד אותנו ללא התראה. בשעת מבחן נוטים בני אדם לפעול על פי ידע וניסיון קודמים. אין טעם להתחיל לחפש תשובות חדשות לסכנה המוחשית בעת התרחשותה. באותו רגע התגובה היא אוטומטית. לכן ברור, שהזמן להכשרה ולהתכוננות הוא דווקא בעת רגיעה.
2. אנשים נוטים להמעיט בהערכת ההסתברות של איום פוטנציאלי או בחומרת השלכותיו האפשריות. שיעור נמוך מאוד מהאוכלוסייה מקדיש תשומת לב כלשהי לתכנון ההתנהגות בשעת החירום. הכנה מוקדמת מאפשרת מעבר טוב יותר משגרה לחירום ובכך מקלה על הרציפות התפקודית – ההנחה שאנשים יוכלו למלא הנחיות שלא התכוננו אליהן מוטעית מאוד.
3. גישתם של אנשים בדרך כלל הסתגלותית, הם מתמודדים עם המצב ונוטים לפעול. בדרך כלל, חלק מכריע מתפקודם של אנשים במצב חירום נעשה במסגרת משפחתית.
4. כאשר ניתן לנבא מאורעות מעוררי לחץ ולשלוט בהם, משתפר התפקוד. לצורך כך זקוקים אנשים למידע מדויק וברור הנותן גם הוראות פעולה מעשיות.
5. משפחות מגיבות בצורה חיובית להצעות לבניית תכניות אישיות ומשפחתיות לקראת מצבי חירום, כאשר ההנחיות לכך ברורות ומפורטות דיין, כגון: ההנחיות לארגן מקום פינוי פוטנציאלי באזור אחר, לארגן מראש רשימה של חפצים הכרחיים לשעת פינוי, לפרט סידורי מרחב מוגן ולהכירם, לחלק תפקידים בין בני הבית ולקבוע סדרי התקשרות מיידיים בזמן פגיעה.

 

בניית תכנית חירום משפחתית מביאה למספר תוצאות חיוביות

1. הגדלת תחושת היעילות והשליטה עצמית.
2. הפיכת איום "עמום" למצב מוגדר וברור יותר.
3. חלוקת תפקידים מייעלת את המבנה המשפחתי בעת מצבי חירום.
4. הקלה על קבלת החלטות בזמן אמת.
5. הקטנת הסיכוי להכחשה עם התקרבותו של מצב מאיים. 

תכנית חירום משפחתית יכולה להפוך את הילדים לגורם פעיל  בהיערכות המשפחה לקראת מצב חירום. ככל שניתן לילדים יותר תפקידים ברורים ונקנה להם מיומנויות רלוונטיות, כך תגדל יעילותם ויגדל החוסן הנפשי שלהם.

 

שלבים בהכנת תכנית חירום משפחתית

• שלב ראשון: איסוף אינפורמציה על מצבי חירום אפשריים ומשמעויותיהם (זיהוי סכנות וסיכונים אפשריים בבית ובסביבה).
• שלב שני: סדרת דיונים משפחתיים לתכנון הפעילויות השונות לקראת שעת חירום תוך ניתוח מצבי החירום הצפויים וניתוח מפורט של כל הליכי ההיערכות הרצויים האפשריים.
• שלב שלישי: ביצוע מעשי של כל מרכיבי התכנון.
• שלב רביעי: דיוני משפחה תקופתיים, כדי להתמיד בהתכוננות ולצמצם דרמטיזציה של היערכות משפחתית הכוללים רענון התכנית, אימון ותרגול המשפחה ובדיקות ציוד תקופתיות.

 

משפחות בעת מצבי חירום

במצבי חירום קיימת נטייה להתלכדות של התא המשפחתי. כאשר בני המשפחה אינם נמצאים יחדיו בעת מצב החירום, הם לא יהיו רגועים עד חלוף הסכנה. במצבי חירום ומשבר המשפחה פועלת כיחידה. בני הבית ינסו להגיב לאזהרות ביחד ולחפש מקום מקלט ביחד.

כאשר משפחות חוות מצבי אסון, מופר אורח החיים השגרתי שלהן, והדבר עלול לפגוע בתפקודה התקין של המערכת המשפחתית.