וחושך על פני תהום

‏

המראות שחווינו בביקורנו בכפר עזה מזעזעים ויישארו חקוקים בליבינו ובזכרוננו.
הביקור בסמטת הדור הצעיר, מקום מגוריהם של בני אנוש שהייתה להם משאלה אחת ותו לא: לחיות, אך מלאך המוות לא פסח עליהם. המרצחים עברו בית בית, דירה דירה וטבחו ללא רחם. סמטה שלמה, דור שלם שנכחד ואין עוד. הבתים המפויחים, ה"מרחבים המוגנים" ספוגי הדם, סלוני הבית המנוקבים בכדורים, ההרס, החורבן הבלתי נתפס בכל פינה וריח המוות שעולה באוויר, הם הרבה יותר מעדות דוממת המנציחה את הזוועות. זירת הטבח הטרייה היא מוחשית מאין כמותה, בינות להריסות עמוסות בפריטים ובחפצים אישיים המעידים על שגרת החיים שנגדעה באיבה, ניתן לחוש את זעקות הנטבחים ויללות הפצועים שבקעו בדירות הקטנות, שהפכו לבית מטבחיים שותת דם - הן זועקות מכל פינה ומכל חפץ הנמצא במקום.הביקור בעוטף הוא חובה. הוא חובה לא רק לעיתונאים ומשפיענים, הוא חובה לכל אזרח ואזרחית המבקשים לנצור ולא לשכוח. הדרך למסעות פולין עוברת בעוטף.
למען תזכור לדור אחרון!
רועי לחמנוביץ, יוסי ריינר ונדב אליה
 אגף דוברות עיריית בית שמש