קוצרים את פירות הניסיון: המהפכה השקטה של ותיקי בית שמש

​אדוה, שנכנסה לתפקידה כמנהלת הפרויקט בבית שמש והפכה במהרה לעמוד התווך של הקבוצה, מציגה קשר ישיר בין תכנון פיזי למצב נפשי ובריאותי: "מחקרים במסגרת תוכנית Muni100 מראים כי יציאה מהבית, הליכה בטוחה, מפגש ברחוב והשתתפות בחיי הקהילה הם המנבאים החזקים ביותר לבריאות ושייכות בגיל המבוגר. מנגד, מדרכה לא נגישה, מחסור בצל, קושי טכנולוגי או בדידות עלולים לגרום להסתגרות קשה בבית".

​מתוך תובנה זו נולדה תוכנית Muni100 - מהלך ארצי המוביל שינוי עומק בהיערכות הרשויות לעידן שבו 100 שנות חיים הן שבשגרה, בשותפות משרדי ממשלה, ג’וינט־אשל ורשויות מקומיות.

​"בהובלת עיריית בית שמש בראשות שמואל גרינברג, אגפי העירייה ומועצת האזרחים הוותיקים, אנחנו בונים תפיסה חדשה", מסכמת אדוה. "השינוי עמוק: אנחנו מפסיקים לראות בוותיקים אוכלוסייה פסיבית הנתמכת ברווחה, ורואים בהם שותפים פעילים, מנהיגים ובעלי ניסיון חיים אדיר המשפיע על כולנו".

​"תמיד האמנתי בכל לבי בכוחה של עשייה חברתית ובחשיבות המכרעת של תרומה לקהילה", מספרת סמדר ערוסי, דמות מוכרת ואהובה בעיר. סמדר, שעבדה במשך שנים רבות בתחום ההוראה והחינוך, למדה תקשורת, כותבת שירים למגירה (שחלקם אף יצאו לאור) ועסקה בעבר בכתיבה עיתונאית בעיתון "הד בית שמש", התנדבה לאורך השנים גם בערוץ הקהילתי המיתולוגי שפעל בעיר.

​"עם יציאתי לגמלאות, מצאתי את עצמי פתאום בפרשת דרכים, אפופת לבטים, תוהה לאן מועדות פניי ואיך ייראה הפרק הבא בחיי", היא משתפת בכנות. "בחרתי בדרך שאפיינה אותי מימים ימימה - להמשיך בדרך הנתינה והעזרה לאחר. כבר בשנה הראשונה לפרישה התנדבתי במשטרת התנועה, וכיום אני פעילה בכל מרצי במועצת ותיקי העיר, מתוך רצון אמיתי ויוקש לפעול למען ציבור הוותיקים בבית שמש ולשפר ללא היכר את איכות חייהם".

​העבודה במועצה היא לא חובבנית; חבריה עוברים הכשרות מקצועיות מהמעלה הראשונה. "יחד עם חברתי ריימונד עברנו קורס מנהיגות ארצי מקיף בתל אביב, אותו סיימנו כשאנחנו עשירות בידע תיאורטי, בכלים מעשיים חדשים וברצון עז לתרום למען ותיקי העיר, בדיוק כפי שמתרחש ביישובים המובילים בארץ. כיום אנחנו חברות גאות ברשת ארצית רחבה של ותיקים משפיעים".

​במסגרת זו, הן לא נשארות רק בחדר הישיבות. "אנחנו משתתפות בישיבות קבועות, מעלות נושאים בוערים ומגבשות תוכניות לעתיד. נפגשנו ישירות עם ראש העיר שמוליק גרינברג וצוותו והעלינו סוגיות אקוטיות. יותר מכך - הגענו עד לכנסת לישיבה מיוחדת עם ח"כ מירב כהן, והשתתפנו בוועדת היגוי עם מנהלי מחלקות בעירייה, שם שיתפנו בקשיים ובמכשולים הפיזיים והבירוקרטיים לצד החזון שלנו לעתיד".

לקראת ט"ו בשבט יזמה סמדר פעילות נטיעות מיוחדת של הוותיקים ברחבות המתנ"סים זינמן ומאירהוף, בתרומת קק"ל. "זו הייתה חוויה מרגשת שחיזקה את תחושת השייכות והמעורבות בקהילה", היא מספרת. "כיום אנחנו נמצאים בקשר רציף עם מנהלות המתנ"סים לגיבוש חוגים, פעילויות תרבות ואירועים חברתיים מותאמים. שיתוף הפעולה הפורה הזה מניב פירות נפלאים בכל יום".

​לסמדר יש חלום גדול שהיא נחושה להגשים: "אחד החלומות הגדולים שלי ושל חברתי ריימונד היה להקים בבית שמש 'בית לוותיקים' - מרכז פיזי שיהווה בית חם, כתובת קהילתית קבועה ומרכז לפעילויות מגוונות ועשירות עבור בני הגיל השלישי. לשמחתנו הגדולה, החלום הזה קורם עור וגידים בימים אלו ממש, ואנחנו מייחלות ומקוות שבעזרת ה' נוכל בקרוב מאוד לחנוך את המקום החשוב הזה".

​זווית מרגשת והיסטורית מביאה אל שולחן המועצה מרים פיטוסי (71), ילידת בית שמש שחיה ונושמת את העיר מאז הקמתה: "זו העיר שבה נולדתי, גדלתי והקמתי את משפחתי", היא מספרת בהתרגשות. לאחר פרישתה לגמלאות ממפעל "מנועי בית שמש", שבו עבדה במשך 43 שנים, היא חשה שאינה יכולה לשבת בחיבוק ידיים והצטרפה למועצה. "כבת למשפחת ניסן, מהמשפחות החלוציות שהגיעו למעברת בית שמש בשנת 1950, הרגשתי שיש לי חובה מוסרית והיסטורית להיות שותפה פעילה בעיצוב העיר", מסבירה מרים. "הצטרפתי מתוך דחף פנימי עמוק להמשיך לתרום לקהילה, ובעיקר לפעול בכל כוחי למען האזרחים הוותיקים - מי שחתומים על בניין הארץ הזו - ולשמור על זכויותיהם".

אחד הפרויקטים המשמעותיים שמרים הובילה נוגע לעולם הדיגיטלי: "הקמנו צוות משימה שהקים אתר ייעודי ומותאם בתוך פורטל עיריית בית שמש, המיועד כולו לאזרחים הוותיקים. הנגשנו שם בשפה פשוטה מידע קריטי על זכויות סוציאליות, שירותים רפואיים, אירועי תרבות ופעילויות של המתנ"סים בשכונות".

​"לשמחתי, יש היענות אדירה לפעילויות שאנו מפרסמים באתר ובוואטסאפ", מספרת מרים. "העשייה הזו מעניקה לי סיפוק עצום, במיוחד כשאני רואה את בני הגיל השלישי יוצאים לטייל, נפגשים בבתי קפה ונהנים מחיי חברה עשירים ומכבדים. אני מאחלת לנו שנזכה להמשך עשייה ברוכה ומשמעותית עוד שנים רבות".

​עוד עמוד תווך היסטורי ומקצועי במועצה היא רחל כהן, תושבת בית שמש גאה משנת 1955. "הגענו לעיר כשהייתי ילדה וגרנו במשך שנתיים וחצי בתנאים הלא פשוטים של מעברת הר טוב, שהפכה ברבות הימים לעיר בית שמש", נזכרת רחל. "למדתי בבית הספר שמשון ואחר כך בבית הספר הממלכתי-דתי אליקים. בהמשך חיי, סגרתי מעגל מדהים ועבדתי בתוך עיריית בית שמש במשך לא פחות מ-48.5 שנים! פרשתי לגמלאות לפני כ-14 שנים, אבל לרגע לא הפסקתי לעבוד למען הציבור".

​עם פרישתה מהעירייה, הניסיון והקשרים שלה גויסו מיד לטובת הציבור. "מיד עם הפרישה גייס אותי יו"ר ועד עובדי העירייה, ישראל פרץ, לתפקיד רכזת גמלאי העירייה. במסגרת זו אני מארגנת באהבה טיולים רבים בארץ ובחו"ל, מופעי תרבות וימי בוקר תרבות עשירים. בנוסף, מנהלת 'בית הקשיש' המיתולוגית, הגברת שרה אליהו, גייסה אותי לסייע במשרדים שלהם, וגם שם אני מתנדבת דרך קבע. הכל נעשה בשמחה גדולה ותוך תחושת זכות עמוקה לתרום לאנשי הקהילה המקסימים והמיוחדים שלנו".

​רחל הגיעה למועצה דרך אגף הרווחה, ולאחר תקופת ביניים שבה הפעילות נעצרה, כניסתה של מנהלת הפרויקט החדשה שינתה את התמונה. "חיכינו בסבלנות עד שקיבלנו את אדוה האחת והיחידה", מספרת רחל. "היא נכנסה עם אנרגיות מטורפות והכניסה את כולנו למעגל העבודה, שמעניק לנו סיפוק אדיר והנאה. ההישגים שהגענו אליהם יחד איתה מרשימים ומלאי הצלחות - והכל מכוון באופן ישיר למען התושב הוותיק בעיר".

רחל מפרטת שורה של הצלחות מהחודשים האחרונים: "פתחנו שיתופי פעולה הדוקים עם המתנ"סים. בין היתר, הוקמה קבוצת מיקוד בניצוחה של אפרת פלאם להקרנות בוקר של סרטי איכות ומפגשים עם יוצרים, והקמנו עם מתנ"ס מאירהוף את קהילת 'גמלאים מטיילים ונהנים' שכבר סיירה בעכו, בקיסריה ובעקבות יהורם גאון".

​העשייה נוגעת גם בצמצום פערים ושיפור המרחב: "בשיתוף מרכזי להב"ה פתחנו קורסי מחשבים, והצבנו ספסלים מוצלים במוקדים אסטרטגיים בעיר בעקבות סקר צרכים שעשינו בשטח. אנו גם בונים תוכנית חוגים רבעונית מגוונת - מנגרות ועד שזירת פרחים. המלאכה מרובה, אך הסיפוק עצום. הכל מתנהל בניצוחן של אדוה וחברות המועצה, והדלת שלנו פתוחה למתנדבים חדשים".

​עבור יהודית אזולאי, ההתנדבות היא דרך חיים ארוכת שנים שקיבלה בית חם וממוסד בתוך המועצה. "הגעתי למועצת האזרחים הוותיקים בזכות פנייה של הגברת מיכל סטון, שהכירה אותנו בהיכל התרבות וביקשה מאיתנו להתנדב ולהביא את הקול שלנו למועצה", מספרת יהודית. "נעניתי מיד ובשמחה רבה לבקשתה, פשוט כי הנושא הזה של הגיל השלישי והדאגה לרווחת המבוגרים קרובים מאוד ללבי ועומדים בראש מעייניי כבר שנים".

​יהודית מביאה איתה היכרות אינטימית עם האוכלוסיות המבודדות בעיר: "אני מתנדבת שנים בביטוח הלאומי ומבצעת ביקורי בית קבועים אצל אלמנות וקשישים עריריים. אני מקשיבה לצרכים שלהם, ואף מעניקה בשם המדינה תעודות הוקרה לתושבים שהגיעו לגיל 100. המפגשים האלו פוקחים את העיניים ומבהירים כמה הנוכחות של המועצה קריטית בשטח".

​יהודית נזכרת בימיה הראשונים של המועצה: "קיימנו מפגשים סדירים שבהם העלינו רעיונות לצרכים שעולים מהשטח, כמו נגישות ברחובות, סל תרבות מותאם, קורסים וטיולים. קיימנו גם ישיבות עבודה עם ראשי אגפים בעירייה כדי להציף את הדברים. באותה שנה אף קיימנו נטיעות מרגשות יחד עם ראש העיר לשעבר עליזה בלוך, והצלחנו לארגן טיולים והצגות במחיר סמלי ונגיש לכל ותיק".

​גם יהודית חוותה את תקופת הביניים שבה הפעילות נעצרה. "כשמיכל פרשה, הכל נעצר למשך שנה והיינו ללא עשייה", היא מספרת. "המצב השתנה לחלוטין כשהגיעה אדוה עם כוחות מחודשים ויכולת ארגון מדהימה. כיום היא מובילה אותנו קדימה, ומארגנת טיולים, הצגות ואירועים נגישים במחיר סמלי, כמו נטיעות בט"ו בשבט וחגיגות יום ירושלים. התקווה שלי היא שוותיקים נוספים בעיר יצאו מהבית ויגיעו ליהנות מהאירועים שאנחנו מארגנים עבורם באהבה".

נקודת מבט רעננה מביאה עמה דליה כהן שמש, שנמצאת במועצה מיום היווסדה לפני כשלוש שנים, אך פרשה לגמלאות רק לפני כשנתיים. "מטרות העל המרכזיות שעומדות לנגד עינינו במועצה הן לשפר, לשדרג ולשמור על איכות החיים, הבריאות והביטחון האישי של האזרחים הוותיקים ברחבי העיר", מסבירה דליה בנחישות.

​"ההחלטה שלי להצטרף לשורות המועצה נבעה מתוך רצון פנימי עמוק להשפיע באופן ממשי, לתרום לקהילה שבה אני חיה ולקדם רעיונות ויוזמות שבשורה התחתונה ישפיעו לטובה על חיי היום-יום של תושבי העיר הוותיקים", מספרת דליה. "אני מאמינה בכל לבי בכוחו של ניסיון החיים המצטבר שלנו, בחשיבות המכרעת של מעורבות חברתית אקטיבית וביכולת המוכחת שלנו ליצור שינוי אמיתי ובר-קיימא בשטח".

​עבור דליה, המהות של המועצה מתמצה במילה אחת: כבוד. "אני מאמינה שלכל אדם מגיע להרגיש שרואים אותו, שמקשיבים לו ושיש מקום מכבד לצרכים שלו - הפיזיים והתרבותיים", היא אומרת. "חיוני שיהיה גוף אקטיבי שישמיע את קולם של הוותיקים ויחזק את השייכות שלהם. תודה ענקית לחברותיי לדרך על תרומתן, ולאדוה מנהלת הפרויקט על ההובלה והעשייה ללא לאות".